יש להכניס שינויים מהפכניים להרכב בית המשפט העליון. העת הגיעה – לזעזע, לתת מכת חשמל, שלפעמים חיונית כדי לבצע החייה במערכת קורסת.
עצם הוויכוח – על מינוי נציג מעדות המזרח, מעורר מחשבות נוגות על החברה שלנו, ערכיה והישגיה. יש להקים וועדת איתור שתגיש לשר המשפטים רשימה של 20-30 מועמדים לבית משפט עליון ולבית משפט מחוזי.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
הוויכוח הציבורי שהתעורר עם פרישתו של השופט אדמונד לווי, מבית המשפט העליון, שישב על הכיסא המזרחי המסורתי – מעורר מעצם טיבו, התנגדות, כעס וזעם על הנושא ודרך הטיפול הציבורי מקצועי בסוגיה של בחירת שופטים. זה כולל גם את פרסום רשימת האומנים המזרחיים בעד נציג מזרחי.
כמסורת רבת שנים, שהחלה מבלי שהעמיקו חשוב בסוגיה, נקבע שופט מזרחי + שופט דתי והיתר מבין חברינו ומכרינו באקדמיה, בשיפוט ובתביעה.
מה פירוש נציג מזרחי?
האם העיקרון יקבע, לפי האב, או האם, אצל זוגות מעורבים. נציג מזרחי – מצפון אפריקה, דרום אפריקה, אולי תימן, אתיופיה, גרוזיה, יוון, רוסיה וכו' וכו'. הדבר מצביע, מעצם טבעו על האבסורד, בהתעקשות על נציג מזרחי או דתי במניין החילוניים.
אז מי כן ראוי ומתאים?
ובכן, הצעתי פשוטה למדי. וועדת איתור, מטעם הוועדה למינוי שופטים ובהשתתפות נציגיה בתוספת נציגי אקדמיה, כנסת ישראל ונציגי ציבור – תגיש רשימה של 30-20 מועמדים ראויים, לשר המשפטים, מבין האקדמיה, עורכי דין פרטיים (מהמגזר האזרחי, עסקי, פלילי) המעוניינים בשיפוט וכן מועמדים מבין שורת השופטים המחוזיים ופרקליטות המדינה.
רשימת המועמדים – שתוגש לשר המשפטים, תהווה בסיס לבחירת שופטים לבית המשפט העליון ולבית המשפט המחוזי.
הרשימה תכלול מועמדים, מכל השכבות הזרמים, ההתמחויות המקצועיות ומקרב הפרקליטים הפרטיים, שמקומם בבתי המשפט עד היום לא היה מורגש ומודגש. וזאת למרות שיש ללשכת עורכי דין שני נציגים בוועדה ויש לרשום זאת ככישלון של הלשכה.
ברור שהרשימה – צריכה לייצג נכונה ובצורה נבונה את הרכב האוכלוסיה ואת המגמות החברתיות שבקרבה.
בארצות שבהן יש אוכלוסיות מעורבות ומיעוטים בעלי משקל גם באירופה ובמיוחד בארה"ב, במקומות שבהם הבחירה היא בידי הממשל (לבתי המשפט הפדרליים) ובמקומות שבהם המינויים הם, בבחירות של הציבור (בתי משפט מדינתיים), יש התחשבות במיעוטים, במוצאם ובשילובם במערכת.
השיטה המוצעת – מבטיחה בחירה של הטובים ביותר בשטח, המתאימים ביותר לשיפוט מבחינת ידע, התאמה וייצוג הזרמים בחברה הישראלית.
הוועדה למינוי שופטים:
הוועדה בהרכבה הנוכחי – מייצגת זרמים פוליטיים ואיזונים מפלגתיים, בתוספת ארומה מקצועית של אסכולה אחת מובילה.
נהוג לומר שעד היום שלטה האסכולה של ברק–ביניש לאמור: השופטים הנבחרים, בעיקר לעליון, שם נקבעים התקדימים, שם נקבעים העקרונות, לפיהם מתודרכים בתי המשפט והגופים הפוליטיים – שם נקבעת רוח המשפט המעשי הקובע – שמתורגם גם לאימפריאליזם שיפוטי.
הביקורת המתמשכת על בית המשפט העליון, כגילדה של "חברינו", לאמור: התומכים באסכולת ברק – ביניש, חייבת להיפסק והגיעה העת.
אין להבין מכך – שעד היום, כל שופטי העליון הלכו בתלם ברק-ביניש – זה לא נכון, לא מדויק וגורם עוול לכמה שופטים.
תמיד היו בבית המשפט העליון שופטים טובים, אמיצים, שלא הלכו בתלם הכללי, ודי אם אזכיר רק חלק מהם, כמו השופטים: זילברג, חיים כהן, המשנה לנשיא אלון, הנשיא לנדוי, אדמונד לווי ואחרים שבלטו בייחודם ובאומץ ליבם המשפטי, אך הם היו כמעט תמיד במיעוט זוהר ואאוטסיידרים לרוב "חברנו" שבעליון.
השינוי המתבקש בוועדה למינוי שופטים:
שר המשפטים מבקש להעביר תיקון בוועדה למינוי שופטים, כך שנציגי לשכת עורכי דין, שהם שניים מתוך 11 חברים, יבחרו בצורה שוויונית, כלומר: יו"ר הלשכה באופן אוטומטי והנציג השני מטעם האופוזיציה.
על פניו, זה נשמע הגיוני ודמוקרטי, אבל בעיני הפוליטיקאים מדובר בשינוי שיש בו אפילו פגיעה בדמוקרטיה עד כדי כך.
לפי פרשנותם – יו"ר הלשכה הנבחר עו"ד דורון ברזילי הוא מתומכי שר המשפטים, הנוטה לגוש הימין בממשלה. ואילו – עו"ד יורי גיא-רון היו"ר היוצא, שיש לו רוב במועצה, הוא מתומכי הנשיא ביניש ונוטה לגוש השמאל בישראל.
לפי התקנון הנוכחי – שני נציגי הלשכה נבחרים ע"י המועצה הכללית, בה יש רוב לעו"ד יורי גיא-רון (היו"ר היוצא), כך שהוא יבחר את שני הנציגים שלו.
בעיני השמאל ותומכיו – זאת דמוקרטיה במיטבה ולכן כל תיקון לרעת השמאל, הוא באופן אוטומטי פגיעה בדמוקרטיה.
לשכת עורכי דין ונציגיה
לשכת עורכי דין, (כשמה כן היא) מייצגת את כלל עורכי הדין בישראל, מכל השכבות, הדתות והתפיסות הפוליטיות. כלומר: בעיקרון היא צריכה להיות א-פוליטית, ארגון מקצועי שמייצג, דואג לחבריו ולתחומי המקצוע.
במציאות שנוצרה משך השנים – לשכת עורכי דין הפכה לגוף פוליטי, עם כל המחלות הנלוות אליו, והאובייקטיביות והניטרליות נעלמה כמעט כליל.
מאבקי הכוח, בפנים וכלפי חוץ, באים לידי ביטוי בכל המהלכים של הלשכה והארומה הפוליטית מרחפת באופן קבוע.
ונשאלת השאלה, מה יהיה אם ליו"ר הנבחר – יהיה רוב גם בוועד המרכזי וגם במועצה? התשובה המתבקשת – תיקון החוק המוצע – צריך להבטיח שגם במקרה כזה – יבחר היו"ר כנציג אחדוהאופוזיציה גם אם היא במיעוט, תשלח נציג שני מטעמה. גם זאת לדעתי – דמוקרטיה במיטבה, תוך ייצוג שוויוני של רוב ומיעוט.
העיתוי העכשווי של פרישת הנשיאה ביניש
בעוד שלושה חודשים הוא המתאים ביותר לשינוי עקרוני, מהותי, ערכי – בהרכב עתידי של בית המשפט העליון – היושב גם כבג"צ, שלאחרונה קובע מה מותר ומה אסור במדינה, תוך התערבות בנושאים לא שפיטים – הנתונים בלעדית לסמכות הגופים הממשלתיים של הכנסת והממשלה. האם השינוי – נראה באופק - נחיה ונראה.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
